החלטה בתיק בפ"מ 2668-04-12

1.         בפניי בקשה לפי סעיף 57ב לפקודת התעבורה (ולא על פי הפסד"פ כפי שצוין בטעות  בכותרת הבקשה) להורות על ביטולה של הודעת איסור שימוש מיום 12.04.2012 שהוטלה על רכב מס' 5341200 (להלן: "הרכב") שבבעלותו של המבקש ושהיה נהוג בידי חמו, מר רוני שמאס (להלן: "הנהג"), כשהוא שיכור.

יצוין, שכמות האלכוהול אשר אובחנה אצל הנהג כפי שעולה מחומר הראיות שמונח בפניי, היתה 370 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף.

2.          המבקש טוען, באמצעות בא כוחו, כי מסר את הרכב באופן חד פעמי לחמו לצורך נסיעה לעבודתו בשל קשיי הנסיעה בחול המועד פסח וכי הרכב משמש את המבקש ורעייתו ליתר "ענייניהם המשפחתיים". עוד נטען כי למבקש אין עבירות תעבורה רבות וכי למבקש לא היתה ידיעה על כך שהנהג נהג ברכב כשהוא שיכור.

3.          ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה וציינה, כי השימוש שעשה הנהג ברכב לא היה שימוש חד פעמי וכי הוא נוהג בו כמנהג בעלים. דבריה של ב"כ המשיבה נאמרו לאחר שהמבקש והנהג נחקרו בבית המשפט ומעדותם עלה אכן כי לא מדובר בשימוש חד פעמי, נהפוכו, המבקש מודה ברחל בתך הקטנה, כי מפתחות הרכבים נמצאים או אצלם או אצל ההורים של אשתו וכי "כל אחד יכול" לקחת כל רכב מתי שהוא רוצה ולא צריך לקבל אישור".

4.         לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בחומר הראיות הנוגע לעבירה שביצע הנהג, החלטתי לדחות את הבקשה. .

5.          ייאמר מיד, כי לאחר שעיינתי בחומר הראיות שהונח בפניי, שוכנעתי שיש מספיק ראיות לכאורה לחובת הנהג, לעניין היותו שיכור. הכוונה בין היתר לתוצאות בדיקת הנשיפה, לדו"ח הפעולה בדבר אכיפת איסור נהיגה בשכרות, לריח האלכוהול החזק שנדף מפיו של הנהג ואף להודאת הנהג עצמו בשתיית 4 בקבוקי בירה.

6.         אין חולק כי הנהג נהג ברכב בהסכמת המבקש, שאף הודה בפני כאמור כי לא מדובר בשימוש חד פעמי, כי מפתחות הרכב נמצאים ברשותו וכי יש לו יד חופשייה בשימוש ברכב. בנסיבות אלה, יש לראות במבקש כאחראי לשימוש שנעשה ברכב ולעבירה אותה ביצע הנהג, לגביה קיימות ראיות לכאורה.

7.         באשר לפגיעה במבקש או במשפחתו, הרי שמדובר בפגיעה מידתית גם שם לב לעובדה כי למבקש רכב מהעבודה וכי ברשות המשפחה רכב נוסף מסוג סוזוקי כפי שאישר המבקש. אין ספק, עם זאת, כי החלטתו של הקצין גורמת ותגרום למבקש וליתר בני המשפחה אי נוחות ופגיעה מסוימת, אלא שבשים לב לחומרת עבירה, כמות האלכוהול והסיכון הטמון בנהיגה תחת השפעת אלכוהול, ביחד עם העובדה כי לא שוכנעתי ולא נטען כי המבקש עשה דבר כדי למנוע את ביצוע העבירה, הרי שעסקינן בפגיעה מידתית ומאוזנת אשר עולה בקנה אחד עם הרציונאל של איסור השימוש המנהלי.

8.         כאן יצוין, שהמחוקק היה ער לפגיעה בבעלים של רכב, אלא שהוא חיפש "הרתעה משמעותית יותר בשל חומרתו" של ההסדר בדבר איסור השימוש ברכב, כפי שנאמר בהצעת החוק לתיקון פקודת התעבורה (תיקון מספר 56) (איסור שימוש ברכב של עבריין תנועה), התשס"ב - 2002.

9.         ראוי בהקשר זה להפנות לדבריו של בית המשפט המחוזי בחיפה, בע"פ 1191/06 מ"י נ' עמריה בלאל (מאגרים משפטיים), לפיהם:

           "ההצדקה להשבתת רכב גם במקרה שבעל הרכב אינו הנהג, נעוצה במסוכנות מעצם השליטה ברכב, ומתן היתר לנהג אחר להשתמש ברכב. על כן, אף אם הרכב אינו בבעלותו או בחזקתו של המשיב, כנטען על ידו, אין זו סיבה מספקת לבטל או לקצר את תקופת איסור השימוש. המשיב לא סיפק כל טעם אחר המצדיק סטייה מן הכלל".

            דברים אלה כוחם יפה גם לענייננו, שעה שקיימת זיקה קרובה ביותר בין המבקש לבין הנהג שהינו כאמור חמו ושיש לו גישה חופשית לשימוש ברכב.

10.       העולה מכל הנ"ל, כי החלטתי לדחות את הבקשה.

זכות ערעור כחוק.

המזכירות תשלח עותק מהחלטה זו לצדדים ותעביר לתביעה בחזרה את כל חומר הראיות.

ניתנה היום,  כ"ז ניסן תשע"ב, 19 אפריל 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: